יישור שיניים במבוגרים (מעל גיל 20) שונה מיישור השיניים בילדים או במתבגרים.
א. בניית עצמות הלסת הושלמה אצל המתרפא/ה המבוגר ולכן תיקון מלא של ליקוי בגדילת הלסתות (כמו לסת "קטנה" או "בולטת") יכלול לרוב גם מעורבות ניתוחית להזזת הלסתות ו/או שינוי גודלן.
ב. ככל שגיל המטופל גבוה יותר, נוסף לרוב גם מרכיב שיקומי עקב ריבוי הסתימות, הכתרים או השיניים החסרות ומרכיב פריודונטלי עקב נוכחות מחלת חניכיים הגורמות לאובדן התמיכה הגרמית ולתזוזת שיניים, תופעות המאפיינות את המתרפא המבוגר.
ג. המתרפא המבוגר מבקש לרוב טיפול קצר וממוקד וכמו כן טיפול אסתטי בלתי נראה שלא יפריע לו במהלך התפקודי היומיומי
סיבות אלו ואחרות מצריכות שיתוף פעולה הדוק בין כל הצוות הרפואי המעורב בטיפול המתרפא. המתרפא עובר בדיקה מקיפה הכוללת בנוסף לבדיקה האורתודונטית, בדיקת רופא חניכיים ובדיקת רופא שיניים שמכין תוכנית טיפול שיקומית. הטיפול עצמו יחל רק לאחר שנערך דיון על כל ההשלכות הכרוכות בו ונקבעו סדרי עדיפויות ופרוטוקול טיפולי מפורט.
הטיפול האורתודונטי המסורתי בסמכים מתכתיים ("ברזלים") המורכבים על השיניים למשך חודשים רבים ואף שנים, מרתיע רבים המעוניינים בשיפור המראה האסתטי של שיניהם וחיוכם.
קיימות היום מספר שיטות חדשניות ליישור שיניים שפותחו מתוך מודעות לחשיבות האסתטיקה לא רק בתום תהליך יישור השיניים אלא גם במהלכו והן מתאימות במיוחד לטיפול במבוגרים:
1. סמכים שקופים בצבע השן (עשויים מפלסטיק או מחרסינה)
2. סמכים פנימיים (אורתודונטיה לינגוואלית) המודבקים בחלק הפנימי של השיניים
3. קשתיות שקופות
