מהו הטיפול אורתודונטי המומלץ ב"ילד החריג"?
בקבוצת "הילדים חריגים" כלולים ילדים בעלי מגבלות שונות, כגון פיגור שכלי, שיתוק מוחין, בעיות בתפקוד בעלי תסמונת דאון, אוטיסטים ובעלי תסמונות שונות יותר נדירות.
בילדים אלו, ליקויי סגר מופעים בשכיחות גבוהה יותר ובחומרה גדולה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה. ילדים הסובלים מפיגור שכלי מראים שכיחות גבוהה יותר של ליקוי סגר מסוג קלאס 2, המתבטא בבליטה של שיניים עליונות לעומת התחתונות. בילדים הסובלים משיתוק מוחין קיימת שכיחות גבוהה גם של מנשך פתוח. ילדים בעלי תסמונת דאון מתאפיינים בלסת עליונה צרה, סגר צלבי אחורי ו/או קדמי, מנשך פתוח, שיניים חסרות או קטנות.
ליקוי הסגר פוגע קודם כל באסתטיקה של הפנים. ילדים חריגים בעלי תווי פנים אופייניים, שמגדירים אותם כחריגים גם בעיני הקהל הרחב ללא צורך בעין מקצועית. חולשה של שרירים היא תופעה שמאפיינת הרבה ילדים חריגים ויחד עם האי התאמה בין הלסתות גורמת ללעיסה, בליעה ודיבור מופרעים, והצטברות מוגברת של רובד בעיקר סביב צווארי השיניים. רמת ההיגיינה אוראלית ירודה בד"כ יותר בילדים חריגים לעומת ילדים בריאים, וכתוצאה מכך יש עליה ברמת העששת ומחלות החניכיים. תנוחת הלשון הלא נכונה, הנלווית פעמים רבות למנח פה פתוח אופייני, היא תוצאה של השרירים הרפויים, אך גם של נשימת הפה שנפוצה בחלק מהמקרים בגלל דלקות חוזרות בדרכי הנשימה. ריור יתר מופיעה בשכיחות גבוהה, בעיקר בשל בליעה לא תקינה של הרוק, והוא גורם למראה שדוחה ומרחיק את הסביבה.
עם התקדמות הרפואה עלתה תוחלת החיים ואיכות החיים של ילדים אלה. המעבר לחברת שפע יצר ציפיות חדשות של עמידה בסטנדרטים של מראה והתנהגות להם לא נדרשו בעבר, והביא לדרישה גבוהה יותר מצד הילדים החריגים ומשפחותיהם לטיפולים אורתודונטים. טיפול אורתודונטי יכול לשנות את מראה הפנים למקובל יותר בעיני הסביבה, לשפר את תפקודי הלעיסה, הבליעה או הדיבור, ואף לגרום לירידה בריור יתר – ובעקבות זאת להקל על השתלבות הילד בחברה.
אולם, מתן טיפול אורתודונטי ל"ילד החריג" מלווה בקשיים רבים. ההבנה והקואורדינציה הדרושות לביצוע פעולות פשוטות כמו צחצוח שיניים יעיל או מורכבות יותר, כמו הרכבת חלקי מכשור שונים חסרות ברב המקרים, ולכן האחראיות על הטיפול חייבת ליפול לידי גורם שלישי, ההורה או מבוגר אחר שמטפל בילד בחיים היומיומיים. הוא יצטרך לבצע את צחצוח השיניים, את הרכבת המכשירים בתוך הפה או מחוץ לפה, ולדאוג להגעה סדירה למרפאה פעם ב- 3-6 שבועות.
הטיפולים האורתודונטים דורשים שתוף פעולה פעיל מצד המתרפא למשך תקופה ארוכה. ילדים אלה הנם בעלי ניסיון רב שנים עם בתי החולים ומגיעים אלינו מלאי פחדים. כאשר יש פיגור שכלי וחוסר יכולת הבנה בדרגות שונות הטכניקות להרגעה המקובלות של אינן יעילות. מגבלה אחרת בטיפול נובעת מחוסר קואורדינציה של השרירים. ישנן תנועות גוף בלתי רצוניות והם אינם מסוגלים לשבת מבלי לזוז על מנת לאפשר ביצוע הפעולות העדינות הנדרשות. מגבלות אלה מחייבים לעתים לבצע את הטיפולים הארוכים (כגון הדבקת סמכים) תחת סדציה (גז צחוק או סדציה תוך – ורידית) או אפילו בהרדמה כללית.
בעקבות זאת, עלויות הטיפול עולות, כי ישנו צורך בצוות מיומן במיוחד, הזמן הדרוש לכל טיפול הרבה יותר ארוך בהשוואה לילד רגיל, ומתווספות עלויות משניות של סדציה או הרדמה כללית.
המפתח להצלחה הוא העבודה בצוות, במרכז מולטי-דיסציפלינרי שמאפשר תאום בין המקצועות השונים המעורבים בטיפול בילדים אלה – רפואת השיניים לילדים (פדודונטיה), הרדמה, כירורגיה פה ולסת, גנטיקה, שיקום הפה, פריודונטיה, עובדים סוציאליים ועוד. רק בצורה זו ניתן ליעל ולהוזיל הוצאות תוך שמירה על איכות טיפול גבוהה. המטרה היא להקל על הילד והמשפחה ע"י מתן פתרונות מהירים ויעלים בו במקום למכלול הבעיות שנוצרות, למנוע "ריצות" מיותרות בין רופאים שונים, הנמצאים במקומות שונים, ועלויות יעוץ נוספות. במרכז מסוג זה ניתן לשלב מספר פרוצדורות המבוצעות בצורה הטובה ביותר ע"י מומחים שונים, בטיפול חד-פעמי בסדציה או הרדמה כללית.
בישראל, טיפול אורתודונטי לאוכלוסייה החריגה ניתן במספר מרכזים :
1. המרכז לטיפול בילדים חריגים, במסגרת המחלקה האורתודונטית בביה"ס לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית בירושלים, הדסה עין-כרם.
2. המרכז לטיפול בילדים חריגים, במסגרת המחלקה האורתודונטית בביה"ס לרפואת שיניים, תל אביב
3. המרכז לבריאות השן, היחידה לאורתודונטיה, מרכז רפואי ע"ש פוריה, טבריה
4. היחידה לאורתודונטיה, מרכז רפואי ע"ש חיים שיבא תל-השומר