שאלות כלליות

מיהו מומחה ליישור שיניים ולסתות - אורתודונט?

מומחה ליישור שיניים ולסתות (אורתודונט) בישראל הינו רופא שיניים בעל רשיון עבודה תקף שלמד בתכנית התמחות בארץ או בחו"ל במוסד המוכר על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים ועבר את בחינות ההתמחות מטעם משרד הבריאות. לכל מומחה ישנה תעודה המעידה על היותו מומחה וכן מספר רשיון מומחה. למרות שכל רופא שיניים, שאינו מומחה, רשאי לעסוק באורתודונטיה, הוא אינו רשאי (על פי חוק) לכנות עצמו אורתודונט, רופא ליישור שיניים או כל דבר דומה שיש בו כדי להטעות את הציבור. רשימת המומחים מופיעה באתר האגודה האורטודונטית בישראל תחת הקטגוריה חברי האגודה- מומחים ליישור שיניים ולסתות ורופאי שיניים שאינם מומחים מופיעים כרופא/ת שיניים בלבד,כפי שהחוק מחייב.

  באיזה גיל מומלץ לבצע טיפול אורתודונטי?

מהם הגורמים המשפיעים על בחירת עיתוי רצוי לטיפול האורתודונטי?
עקרונית ניתן לבצע טיפול אורתודונטי בכל גיל, כל עוד יש שיניים ומצב התאחיזה שלהן תקין. אולם השפעה על גדילת הלסתות אפשרית רק כאשר המתרפא גדל. שלבי ההתפתחות של הלסתות עוקבים באופן כללי אחרי שלבי ההתפתחות של השלד כולו. חשוב לציין את תקופת גיל ההתבגרות ואת סיום הגדילה שהיא מקדימה אצל הבנות (בסביבות גיל 14 שנים) ומאוחרת יותר אצל הבנים (בסביבות גיל 17 שנים). יתרה מכך, גורמים פסיכולוגיים כמו בגרות מספקת, מוטיבציה וכו' חשובים לשם השגת שיתוף הפעולה הנחוץ מהמתפרא ועל כן ישפיעו גם הם על עיתוי הטיפול.

להלן פירוט שלבי ההתפתחות של מערכת השיניים ואפשרויות ההתערבות האורתודונטית. חשוב לזכור כי הגילים המובאים להלן הם גילים ממוצעים ואינם מתחשבים בשונות הטבעית הקיימת בקרב המטופלים.

א. משנן נשיר (גילים 3-5.5 שנים) הכולל שיניים נשירות בלבד.
בגילים צעירים אלה מטפלים בבעיות העלולות להסתבך עם הזמן, תפקודים לקויים, הרגלים וכו'. דוגמא: סטיה של הלסת התחתונה מהמרכז בעת סגירה. הטיפול האורתודונטי בגיל צעיר זה מותנה בשיתוף פעולה של המתרפא שלעתים קשה להשגה בשלב זה. במידה והטיפול ניתן, הוא מהווה לרוב שלב ראשון בטיפול דו שלבי, כשהשלב השני יבוא בגילים 11-13.

ב. משנן מעורב (5.5-11 שנים) הכולל שיניים נשירות וקבועות.
בגיל זה ניתן להתערב במצבים של סטית הלסת התחתונה כנ"ל, מצבים של בליטה חמורה של השיניים העליונות המעמידה אותן בסכנת שבירה, בליטה יחסית של הלסת התחתונה שאינה חמורה ביותר ואינה דורשת התערבות כירורגית בעתיד, חותכות כלואות וכדומה. הגדילה המתרחשת בתקופה זו מועילה למאמצי הטיפול לרוב. יש לזכור כי טיפולים הניתנים בשלב זה גם הם מהווים לרוב שלב ראשון בטיפול דו-שלבי.

ג. משנן קבוע צעיר (12-14 שנים) הכולל שיניים קבועות (פרט לשיני בינה).
בתקופה זו גדילת הגוף והלסתות מהירה יחסית (במיוחד אצל בנים, אצל בנות הגדילה המואצת עשויה לחול קודם לכן), ולכן ניתן להשפיע על הגדילה של הלסתות וגם למקם נכון את השיניים הקבועות. רוב הטיפולים האורתודונטים ניתנים בגילים אלה.

ד. משנן בוגר (אחרי גיל 17) כאשר הגדילה נפסקת. בשלב זה מטופלים מצבים שאפשר היה לטפל מוקדם יותר אך מסיבות שונות לא זכו לכך. אם יש מעורבות של עמדה לא תקינה של הלסתות, הטיפולים משולבים עם ניתוחים של הלסתות. כמו כן ניתנים טיפולים משולבים אחרים כמו בשילוב עם שיקום, טיפולי חניכיים ואחרים.
במצבים מיוחדים ניתן טיפול ע"י אורתודונט בתקופות אחרות מאלה שמנינו למעלה. למשל תינוקות שנולדים עם שסע בחיך מקבלים פלטה להאכלה המהווה אמצעי טיפול טרום ניתוחי. לעתים, יש גם מקום להכוונה לבקיעה נכונה של שיניים או טיפול ע"י עקירות סידוריות המבוצעים במהלך תקופת המשנן המעורב.

באיזה גיל מומלץ לבצע בדיקה אורתודונטית ראשונית?
בדיקה אורתודונטית ראשונית בדרך כלל רצוי לבצע בעת בקיעת החותכות הקבועות, כלומר בין הגילים 6-8 שנים.

יישור שיניים מהיר- מציאות או דמיון?

יישור שיניים "מהיר" הוא חלומם של כל המטופלים וכל הרופאים. הזזת שיניים היא תהליך ביולוגי הדורש ספיגת עצם במקום אליו זזה השן ובניית עצם במקום ממנו היא באה. תהליך זה לוקח זמן ויכול לארוך בין מספר חודשים למספר שנים- תלוי במידת התזוזה הנדרשת ובמבנה העצם. אצל מבוגרים העצם דחוסה יותר ותהליכי הבנייה והספיגה איטיים וממושכים יותר. לעיתים יש גם נסיגות חניכיים הגורמות לכך שתמיכת העצם לשיניים היא מועטה ויש לבצע את התנועה האורתודונטית בזהירות באיטיות מירבית תוך הקפדה על ביקורות תכופות אצל רופא השיניים ורופא החניכיים. יישור שיניים של שישה חודשים עד שנה נחשב לכל הדעות טיפול קצר ביותר וניתן לבצע אותו גם באמצעות סמכים שקופים, סמכים בלתי נראים או קשתיות שקופות למקרה שלא רוצים ללכת עם מכשיר נראה ממתכת. הקיבוע לטווח ארוך אינו קשור לאורך הטיפול והוא נובע מהצורך לשמור על התוצאה הסופית ומן הנטייה הקיימת של השיניים החותכות (בעיקר התחתונות) לזוז במהלך השנים (לעיצים מומלץ להשאיר את החוט לכל החיים ולא רק ל-10 שנים).
בשנים האחרונות נכנסו לשמוש חוטים ארוכי טווח וסמכים (ריבועים) בעלי חיכוך קטן ביותר- דבר המקצר משמעותית את אורך הטיפול וכן מקטין את כמות הביקורים הנחוצים אצל האורתודונט (פרקי הזמן בין הביקורות התארך מפעם בחודש לפעם בחודשיים בממוצע).

מהי אורתודונטיה אסתטית?

  איך תשפר/י את מראך בזמן הטיפול האורתודונטי?

בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לטפולים אורתודונטים אצל מבוגרים. הטפול האורתודונטי המסורתי בסמכים מתכתיים ("ברזלים") המורכבים על השיניים חודשים ואף שנים, מרתיע רבים המעוניינים בשיפור המראה האסטטי של שיניהם וחיוכם.
עליה זו הביאה לדרישה לאלטרנטיבה אסטטית לסמכים האורתודונטים המסורתיים.

קיימות היום מספר שיטות חדשניות ליישור שיניים שפותחו מתוך מודעות מכוונת של האורתודונטיה לחשיבות האסטטיקה במהלך יישור השיניים והן מתאימות במיוחד לטפול במבוגרים.

 סמכים שקופים:

ישנם מספר סוגים של סמכים שקופים. חלקם עשויים מחמרים פלסטים או סיליקונים, וחלקם עשויים מחמרים קרמיים –חרסינה קשה, המשמשת גם למספר אפליקציות נוספות ברפואה. סמכי החרסינה המודבקים כמו סמכי המתכת על חזית השיניים, אינם משנים את צבעם, אולם הגומיות המשמשות לחבור החוט האורתודונטי אל הסמכים עלולים להיצבע מאוכל ושתיה כגון קפה תה יין חרדל וצבעי מאכל שונים. גומיות אלה ניתנות להחלפה על ידי האורתודונט.

משך הטפול האורתודונטי תלוי בפקטורים רבים. בחלק מן הסמכים השקופים משך הטפול מתארך מעט עקב החכוך הגדול יותר הנוצר בין הסמך לבין החוט האורתודונטי.
הטפול בסמכים השקופים ניתן בכל מרפאה אורתודונטית, ועלותו יקרה מעט יותר מן הטפול בסמכים המתכתיים הרגילים.

                סמכים שקופים

סמכים לינגואלים:

שיטה חדשנית ליישור שיניים .שבה הסמכים בלתי נראים: הם מודבקים בצידן הפנימי של השיניים במקום בחזית. שיטה זו שהחלה להתפתח בארצות הברית וביפן בשנות השבעים, נפוצה היום בעיקר בארצות אירופה והמזרח הרחוק.
שיטה זו מאפשרת אסטטיקה מקסימלית במהלך יישור השיניים.
המכשיר האורתודונטי הלינגואלי מורכב מסמכים המודבקים בצידן הפנימי של השיניים ומחוט קפיצי העובר ביניהם ומפעיל כוחות על השיניים. במהלך הטפול יש צורך בכיוון המכשיר הלינגואלי והפעלתו על ידי האורתודונט כל 5-6 שבועות. יש חשיבות רבה לשמירה טובה על הגיינת הפה.
הטפול מתאים לפתרון מגוון רחב ביותר של בעיות אורתודונטיות, החל מטפולים פשוטים בבעיות אורתודונטיות קלות וכלה בטפולים מורכבים ביותר.

נדרשת תקופת הסתגלות של כשבוע עד עשרה ימים למכשיר הלינגואלי. בתקופה הראשונה צפויים שיבושים קלים בהגייה של אותיות שורקות, צפויה אי נוחות ללשון וקשיים בלעיסה. תוך מספר ימים ההפרעות חולפות והלשון מוצאת את מקומה.

משך הטפול הלינגואלי איננו שונה ממשך הטפול בסמכים המתכתיים והוא תלוי בסוג הבעיה האורתודונטית. התוצאה גם היא אינה שונה מן התוצאה בטפול המסורתי אם כי ישנן מספר בעיות אורתודונטיות שניתן לפתור ביתר קלות וביתר מהירות עם הסמכים הלינגואלים.

עלות הטפול הלינגואלי יקרה יותר מטפול אורתודונטי רגיל, וזאת עקב השקעה רבה יותר בעלות המכשיר ובהכנתו המעבדתית באופן אינדיבידואלי לכל מתרפא. הטפול דורש הכשרה מיוחדת של האורתודונט וניסיון רב. בארץ ישנן מספר רב של מרפאות פרטיות המתמחות בתחום זה ומספקות טיפול לינגואלי מזה מספר שנים.
עקב העלות היקרה של התהליך המעבדתי , שיטה זו יקרה יותר מן השיטות הקונבנציונליות.

                סמכים לינגואליים

Invisalign:

 היא שיטה חדשה ליישור שיניים ללא סמכים. בשיטה זו מתבצע יישור השיניים בעזרת פלטות שקופות העוטפות את השיניים. הפלטות ניתנות להורדה , והמתרפא צריך להרכיבן על השיניים 22 שעות ביממה. מורידים את הפלטות רק לצורך אכילה שתייה או צחצוח שיניים.
הכנת הפלטות נעשית בעזרת טכנולוגית מחשב במעבדה בארצות הברית. מודל השיניים הנשלח למעבדה עובר סריקה ומאפשר בניית מודל שיניים ממוחשב, המאפשר סימולציה של הטפול האורתודונטי. על מודל זה מוזזות השיניים ונבנות מספר פלטות המתאימות לשלבים השונים של הטפול.
היתרון של שיטה זו הוא בנוחיות למתרפא., הפלטות נוחות יותר ללשון ולשפתיים מן הסמכים לסוגיהם. חסרון השיטה נעוץ באפשרות העומדת בפני המתרפא להוריד את הפלטות : על מנת להצליח בטפול יש צורך בהרכבה מתמדת של הפלטות.
השיטה מתאימה לטפול במגוון רחב של בעיות אורתודונטיות ויש להתייעץ עם האורתודונט על מנת לודא כי ליקוי הסגר ממנו סובל/ת המתרפא/ה מתאים לטיפול בשיטה זו.
עקב העלות היקרה של התהליך המעבדתי , שיטה זו אף היא יקרה יותר מן השיטות הקונבנציונליות.

                    Invisalign

מדוע צריך לעיתים לבצע עקירת שיניים קבועות לצורך טיפול אורתודונטי?

                    טיפול בבעיות נשימה ותרגול נשימתי  :

 לאילו בעיות עלולה לגרום נשימה דרך הפה?
נשימת פה אינה הנשימה הטבעית, והיא עוקפת את השימוש באף, שהוא איבר הנשימה המתאים. בנוסף לדלקות ונזלות גורמת נשימת פה לשינויים הדורשים התערבות אורתודונטית.
נשימה כרונית דרך הפה עלולה לגרום לבעיות במנשך ובתפקוד מפרק הלסת, לצפיפות שיניים, לקושי בשימור תוצאות של טיפול אורטודנטי, למחלות חניכיים, ואפילו לריח רע מהפה.

מה ניתן לעשות? חזרה לנשימה קבועה דרך האף, המושגת באמצעות יישום שיטת בוטייקו מפחיתה את התפתחות התופעות הללו אצל ילדים ומגדילה את הסיכוי להצלחה ושימור של טיפול אורתודנטי יקר.
התרגול הנשימתי לפי שיטת בוטייקו מאפשר שחרור אף סתום, והגדרה מחדש של פעילות המרכז הנשימתי במוח. על פי ההגדרה המתוקנת נדרשים נפחים מוקטנים של אוויר, דבר המאפשר ויתור על נשימת הפה.

יש לטפל בדרכים רבות בבעית הנשימה, רופא אא"ג יאבחן האם אין צורך בהתערבות ניתוחית לפתיחת מעברי אוויר. האורתודונט ייצור תנאים לנשימה תקינה ע"י הרחבת הלסת העליונה וכן רצוי לבצע תרגילי נשימה.

שיטה טובה לתרגולים מסוג זה, היא שיטת בוטייקו לפרטים נוספים לחץ על הקישור  הבא.           

גומיות בין לסתיות:

לקראת סוף הטיפול בחלק מהמקרים יהיה צורך בגומיות שהמטופל מרכיב מלסת אחת לשניה. הן קלות להרכבה עצמית, ומאפשרות לרופא לסיים את ישור השיניים עם סגר תקין וסידור שיניים נכון. את הגומיות יש להרכיב לפי הוראות הרופא למרבית שעות היום.

מידע נוסף ניתן לקבל מהקישורים הבאים:

http://www.animatedtooth.com/why%20orthodontist%20prescribes%20elastics.swf
http://www.animatedtooth.com/midline%20diastema.swf

מדוע צריך טיפול אורתודונטי?

אחד הטיפולים השכיחים כיום, בעיקר בקרב בני הנוער,הוא "יישור שיניים" או בשמו המקצועי, טיפול אורתודונטי. בטעות, נהוג לחשוב כי טיפולים אורתודונטים הם לצרכים אסתטיים בלבד. האמת היא שבמקרים רבים נובע הטיפול מצורך תפקודי של השיניים עקב סגירה לא תקינה, חוסר בקיעה של שיניים, צפיפות שיניים, סטייה של הלסת או "מנשך הפוך". העדר טיפול עלול לגרום לבעיות בטווח הרחוק שיתבטאו בכאבים במפרק הלסת, בעיות חניכיים, עששת ושחיקה מוגברת של השיניים עקב עומס לא שווה עליהן.