אורתודונטיה למבוגרים

האם למבוגרים יש יותר מוטיבציה?

מבוגר לרוב בעל סבלנות וסובלנות מוגבלת יותר מזו של ילדים. סמכים המודבקים על גבי השיניים אינם נוחים (בלשון המעטה) בין אם הם מודבקים בחלק הפנימי ובין אם הם מודבקים בחלק החיצוני. הסמכים דוקרים, מפריעים ללשון ו/או ללחי, ולפעמים מקשים על האכילה והדיבור.
מהצד האחר, לטיפול במבוגרים יש גם יתרונות: למבוגרים יש יותר מוטיבציה. כי הם משלמים עבור הטיפול, ומעריכים אותו מאוד. מבוגרים הרבה יותר ממושמעים – ואם אומרים להם לא ללעוס מסטיק, לא לאכול ב"ביסים" אלא לחתוך את התפוח (או כל אוכל קשה אחר) בסכין, או להקפיד מאוד על היגיינת הפה, הם יעשו את כל אלה בקפדנות רבה, בניגוד לילדים, שבדרך כלל אינן נוטים להקשיב לאורתודונטים ו/או להוריהם.
ממושמעים? אולי. אבל למרות זאת מלאי חששות! מבוגרים שבאים ליישור שיניים, כמו אלה שרוצים ניתוח פלסטי, חוששים מאד מתוצאות הטיפול וכן מן המראה האסתטי במהלכו.

האם יש מגבלות לטיפול במבוגרים?

עקרונית ניתן לטפל באורתודונטיה במבוגרים בכל גיל – והמגבלות היחידות הן מצבו הבריאותי של המטופל (ויכולתו לשיתוף פעולה), והמצב הבריאותי של השיניים (לא ניתן למשל לטפל בפה שסובל מדלקות חניכיים, ויש לטפל קודם כל בדלקת). ניתן לטפל גם בנשים הרות – אולם אז, בגלל רגישות החניכיים בהריון, יש צורך בשמירה קפדנית במיוחד על היגיינת הפה.
לטיפול באנשים מבוגרים, שלא כמו בילדים, יש בכל זאת מגבלות מסוימות. אצל מבוגרים ניתן להפעיל פחות לחץ על השיניים, משום שצריך להיזהר יותר מפני פגיעה בעצם שבה תקועות השיניים.
אצל ילדים העצם בונה את עצמה ללא הפסק (וזו גם הסיבה ששברים בגפיים אצל ילדים מתרפאים בקלות רבה יותר) בעוד שאצל מבוגרים מסת העצם צפופה פחות, ולכן יש להיזהר מהפעלת לחץ חזק, שיגרום לעצם להיפגע ולשיניים ללכת לאיבוד..

מגבלה נוספת בטיפול במבוגרים היא שאצל ילדים אפשר ליישר גם לסת בולטת ו"להכניס" אותה פנימה ע"י משיכת שיניים. אצל מבוגר, ניתן לכל היותר להכניס פנימה את השיניים כדי לשפר את המראה, אולם אם הלסת בולטת מאוד, רק ניתוח "פלסטי" שבו מוזזות הלסתות יעזור.

לא מדובר במגבלות משמעותית: כשהשיניים בורחות החוצה, רכס השיניים, הממוקם על עצם הלסת, "רץ" איתן. לכן, אם אנחנו מחזירים את השיניים פנימה, גם רכס השיניים יחזור פנימה והתוצאה תהיה אסתטית יותר. לפעמים, כשמעוניינים לעשות למטופל שיקום פה ותותבת, מתחילים ראשית ביישור שיניים כדי להחזיר את רכס השיניים למקומו למרות שיודעים שבתום הטיפול לא יישארו שיניים בפה.
דווקא הסתימות, הכתרים ושאר התוספות שאספנו במשך השנים לא אמורים להפריע ליישור השניים, והם אפילו יכולים לעזור. אם קיים שיקום בפה, כמו כתרים או תותבות, לפעמים ישתמשו בהם כעוגן אורתודונטי שאליו מושכים שיניים או ממנו דוחפים אותן.

מתי יש צורך "למשוך" שן אצל אדם מבוגר       (Forced Eruption)?

משיכת שן היא פעולה אורתודונטית שנועדה להזיז שן שבורה מתחת לקו החניכיים או שן שנפגעה מעששת ושולי השן הבריאים נמצאים מתחת לקו החניכיים.
באמצעות האורתודונטיה ניתן "למשוך" את אותה שן כלפי חוץ, לגרום לכך שהחלק הבריא שלה, שהיה שקוע קודם לכן בתוך החניכיים, יבקע החוצה, ואז יהיה ניתן לשחזר את השן באמצעות כתר או כל אמצעי שיקומי אחר.
הבקעת שיניים משמשת גם למשיכת שן המיועדת לעקירה ובאמצעות התנועה האורתודונטית ניתן לשפר את מתאר החניכיים והעצם התומכת לקראת ביצוע השתלה או שיקום באמצעות גשר.
הבקעת שיניים משמשת גם על מנת לשחזר את מראה השיניים לאחר שבמשך השנים הן נשחקו וכתוצאה מכך, הפנים נראות מבוגרות יותר. על ידי הבקעה של שיניים באמצעים אורתודונטים ניתן לשחזר את גובה השליש התחתון של הפנים, ולהצעיר את המראה הכללי של המתרפא.