שיניים כלואות הן שיניים המאחרות לבקוע זמן רב מעל הגיל הממוצע לבקיעתן. הסיכויים לבקיעתם הטבעית של שיניים כלואות הם נמוכים בגלל העמדה הלקויה שלהן.
שן כלואה מוגדרת כשן שאינה בוקעת לחלל הפה בעקבות סטייה במסלול בקיעתה, מנח לא תקין של הנבט או הפרעה מכאנית במסלול הבקיעה.
ככלל, כל שן יכולה להפוך לשן כלואה, (לעיתים יותר משן אחת), כאשר השכיחות בישראל של ניבים כלואים הינה 1%-3% באוכלוסיות שונות.
הטיפול כולל פתיחת מקום לשן הכלואה,חשיפת השן על ידי כירורג פה ולסתות ומשיכתה לקשת השיניים על ידי האורתודנט, באופן איטי ומבוקר.
שיני בינה כלואות, לרוב נעקרות בהליך כירורגי.
לאחר אבחון מתאים שכולל צילומי רנטגן וצילום CT תלת ממד, יש לתכנן את המכשור האורתודונטי שיעזור למשיכת השן הכלואה מבלי להשפיע לרעה על השיניים הסמוכות המשמות כעיגון לתנועה האורתודונטית ולעיתים אף יש להזיז אותן על מנת לפנות מקום לשן הבוקעת.
